חתונה – משמעות פנימית
על פי ספר הזוהר, הנישואין הינם בעצם ייחוד של נשמה אחת שירדה לעולם בשני גופים נפרדים, ככתוב בבראשית: "ויקרא את שמם אדם". (כלומר רק גבר ואשה ביחד נקראים אדם)

מדוע החתן והכלה צמים ביום החופה?
כהכנה לאיחוד זה של החתן והכלה, יום החתונה הוא יום תשובה ובדומה ליום הכיפורים הם צמים ומבקשים מחילה מאת ה', על מנת שבסוף היום, כמו לאחר יום הכיפורים, שניהם יהיו נקיים וטהורים ומוכנים להתחיל דף חדש וחיים חדשים יחד.

ההזמנה
כל מילה בנוסח ההזמנה מדוייקת: זוהי ההזמנה שנכתבה לחתונתו של הרבי מליובאוויטש ומאז היא נשמרת כנוסח הזמנה בין חסידי חב"ד. האותיות הראשונות בכל פסקה יוצרות את המילה אהבה.

מדוע החתן עולה לתורה בשבת שלפני החתונה?
מקריאה זו שואבים כח לחתונה שתהיה באופן של 'בנין עדי-עד', דור ישרים מבורך, וחיות נצחית לקיים חיי קדושה וטהרה ולבנות בית יהודי חם, מלא באורה ושמחה.

קבלת פנים
לפני החופה מקבלים את פני החתן והכלה בנפרד, שכן הם אינם מתראים לפחות שבוע לפני כן.

מדוע לפני החופה השושבינים מלבישים את החתן בגד לבן (קיטעל)?
משום שיום החופה הוא כאמור יום כיפורים פרטי שבו מוחלים לחתן על כל עוונתיו וביום הכיפורים נוהגים ללבוש קיטעל לבן. המקור לבגד הלבן בהקשר של מחילת חטאים נלמד מהפסוק בישעיה: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" והשלג צבעו לבן. מנהג חסידים ללבוש בחופה מעל הקיטעל, בגד של אחד מאדמו"רי חב"ד וחסידים משתדלים ללבוש בגד של הרבי מליובאוויטש.

מה מקור המנהג של הליכת החתן לקראת הכלה?
לפני החופה, החתן המלווה על ידי שני האבות וקרובי משפחה, הולך לקראת הכלה כדי לכסות את פניה בהינומה. מקור המנהג נמצא בתורה, כשיצחק אבינו יצא לקראת כלתו רבקה.

מדוע מכסים את פני הכלה בהינומה?
למנהג מספר הסברים: מצד הכלה, כיסוי זה הוא מטעמי צניעות וסיוע לריכוז, ומצד החתן כדי להראות שהוא נישא לכלתו לא בגלל יופיה החיצוני, אלא בשל מעלותיה הפנימיות. למנהג זה גם מקור בתורה. על רבקה אמנו מתואר :" ותקח הצעיף ותתכס".

מדוע שושבינים מובילים את החתן והכלה לחופה?
א. לומדים זאת מדברי הגמרא על האיחוד בן אדם לחווה המתואר בתורה "ויביאה אל האדם". אומרת הגמרא " מלמד שנעשה הקב"ה שושבין לאדם הראשון".
ב. משום שחתן דומה למלך. מה מלך, חיילים מקיפים אותו, אף חתן- שושביניו מקיפים אותו.

הניגון בזמן ההליכה לחופה
את הליכת החתן לקראת כלתו ועד להתחלת סדר הקידושין, מלווה הקהל בניגון עתיק הנקרא "ארבע בבות" אשר חיבר האדמו"ר הזקן- רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. ניגון זה מושר רק בזמנים מיוחדים מפאת קדושתו המיוחדת.

מדוע נערכת החופה דווקא תחת כיפת השמים?
החופה נערכת תחת כיפת השמים, המהווים תזכורת לברכת ה' לאברהם: "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים".

מה הטעם לעמידה תחת החופה?
אנו לומדים את מנהגי החתונה ממתן תורה שהם למעשה הקידושין בין הקב"ה ועם ישראל. במתן תורה נאמר: "ויתיצבו בתחתית ההר". הגמרא מספרת לנו שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית. הר סיני היה "החופה" בנישואי הקב"ה ועם ישראל.

מדוע כל שושבין צועד עם נר אחד בידו? (נהוג בחלק מעדות ישראל)
לומדים זאת ממתן תורה שנאמר "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידם". הנרות הם תזכורת ללפידים שהיו במתן תורה.

מדוע החתן נכנס לחופה ראשון ואילו הכלה מגיעה אחריו?
כאמור, אנו לומדים מנהגי חתן וכלה ממתן תורה. במתן תורה אנו מוצאים שהקב"ה "צעד" ראשון להר סיני ( "החופה") ורק אח"כ נקרא משה לעלות כנציג עם ישראל שנאמר " וירד ה' על הר סיני…ויקרא ה' למשה אל ראש ההר"

מדוע הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים?
ההקפות יוצרות כעין טבעת סביב החתן, כנגד הטבעת שעונד החתן לכלה. המספר שבע מורה על השלמות שבכל דבר ועל העובדה שהדבר נעשה גם באופן פנימי. (המספר שש מייצג את המציאות החיצונית והמספר שבע מייצג את הפנימיות שבכל דבר. למשל, ניתן לשבץ בדיוק ששה מעגלים הנושקים למעגל שביעי, פנימי).

בעת החופה החתן והכלה מייחדים את מחשבתם רק לקדושה ולטהרה, להחלטות טובות ביראת שמים ולתפילות שיזכו להרבה בנים ובנות יראי ה', ושפע בגשמיות וברוחניות.
זה הזמן בו גם הקהל מוזמן להתפלל למען החתן והכלה לבניין עדי עד ולכל המצטרך.

בחתונה שני שלבים" 'קידושין'( נקראים גם אירוסין) ו'נישואין'.
טקס הקידושין כולל את ברכת הקידושין, ברכה על היין וענידת הטבעת של אצבע הכלה.

מה הטעם לברכת קידושין?
זוהי ברכה שהחתן מברך (נוהגים שהרב המקדש מברך והחתן אומר אמן ומכוון לצאת ידי חובה) בדיוק כמו ברכת הנהנין (על מזון ומשקה) שמברכין על כל דבר הנאה שבא לידו קודם שנהנה.

מדוע כחלק מטקס הקידושין יש ברכה על יין?
לכל מצווה גדולה ומשמעותית מצמידים ברכה על היין וכן ברכה על היין היא סימן לשמחה.

עיקר הקידושין הוא, שבמעמד שני עדים החתן עונד טבעת זהב עגולה על אצבעה של הכלה, באמרו "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל".

מדוע הקידושין הוא דווקא בטבעת?
א. מכיוון שהטבעת נשארת תמיד על היד והיא גם נראית לעין, כך שתמיד תהיה לכלה מזכרת שהיא נשואה לבעלה.
ב. בסיפור יהודה ותמר, יהודה נותן לתמר את החותם שלו. רש"י מפרש שחותם זו טבעת. חז"ל מסבירים שבמתן הטבעת יהודה קדש את תמר ומכאן המנהג לקדש בטבעת דווקא.

מדוע נוהגים שטבעת הקידושין הינה דווקא מזהב ולא ממתכת אחרת?
השאלה אף מתחזקת לאור דברי המדרש: " לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא? בשביל המשכן ובשביל בית המקדש". אם כן, כיצד אנו משתמשים בזהב בטבעת הקידושין?
א. אולי אפשר לומר שהמטרה בחתונה היא לבנות בית שיהיה כעין המשכן והמקדש. איש ואשה שזכו שכינה שורה ביניהם וביתם יהיה בית לה', מקדש מעט.
ב. בספר התניא מוסבר שאהבה כרשפי אש נמשלה לזהב. על אהבה כרשפי אש נאמר: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (שיר השירים ח, ז) ואולי הטעם לטבעת זהב הינו כדי שהאהבה בן בני הזוג תהיה אהבה חזקה כזו.

בין הקידושין לבין הנישואין מקריאים את הכתובה והחתן נותן אותה לכלה.
כעת ממלאים שוב את הכוס (סימן לשפע), מברכים את שבע ברכות הנישואין ובסופן שוב טועמים החתן והכלה מן היין. כעת שובר החתן את הכוס.

מה הטעם לשבירת הכוס?
שבירת כוס הזכוכית מזכירה את חורבן בית המקדש וירושלים. גם ברגעי אושר ושמחה אישיים, זוכרים את החורבן ואת אורך הגלות ומתחזקת התשוקה לגאולה האמיתית והשלמה.
חדר ייחוד
לאחר החופה, במעמד שני עדים, נכנס הזוג הצעיר לבדו ל"חדר ייחוד"- ההתחלה הסמלית של חייהם כבעל ואישה.

לאחר מכן מתחילה סעודת המצווה והריקודים ובכך מקיימים את המצווה לשמח חתן וכלה ואנו מקווים ובטוחים שבזכות השמחה הגדולה תתקיים בהקדם הברכה האחרונה בברכת הנישואין – שמהרה ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון ושון שמחה, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש!